מה אנחנו חושבים על זיקנה

מה את חושבת על זיקנה?

שאלתי את בתי שהיא בעצמה כבר אשה צעירה.

היא היתה נבוכה ועסוקה בעניניה. מתלבטת איך לנווט את חייה שלה.

הזיקנה בודאי נראית לה רחוקה שנות אור בדיוק כפי שנראתה לי כאשר אני עצמי הייתי צעירה.

הזקנים נראו לי אז לא שייכים ולא מבינים ענין.

ידעתי אמנם שהזיקנה היא הדרך היחידה להשאר בחיים אבל הזקנים עצמם וגם הזקנות נראו לי לא שייכים לחיים האמיתיים.

כשהחברות שלי הפמיניסטיות התחילו לדבר על זיקנה חשבתי שזה לא הענין הכי חשוב ולא הצטרפתי. בכלל הגיל הכרונולוגי שלנו לא הרשים אותי אף פעם.

חברה רב-גילית ומגוונת כמו שיצרנו בארגון הפמיניסטי שלנו, אשה לאשה, נראית לי אידיאלית.

כשהייתי ממש קטנה אהבתי חברת מבוגרים ובבית שגדלתי בו היו רק אנשים מבוגרים ממש ואף לא ילד או ילדה אחת. זה לא נראה לי מוזר או חסר. זה היה העולם שלי.

אז מי הם/ן בעצם אלו שחושבות/ים שהזיקנה היא דבר רע מיסודו והסוגדים/ות לעל מה שצעיר. אסתכן ואומר כולנו……

להמשך המאמר לחץ פה

מחשבה ודיון:

מה אנחנו חושבים על הזיקנה? האם העבודה משנה את דעתינו על כך?

מה חושבים האנשים ברחוב וכיצד אנו יכולים לשנות את דעתם?

האם אנחנו יכולים לעשות משהו בנידון?

האם הזיקנה של פעם , פני עשר, עשרים שנה, דומה לזיקנה של היום?

מה הייתם משנים בתפיסת הזיקנה של הציבור?

לסיום: קצת השראה- לרקוד את זה אפשר בכל גיל...