לפעמים בשביל לעבור משבר- אנו זקוקים לאמונה. אמונה בחיים, באדם ולאחרים- גם באל.
אמונה- למרות חוסר הוודאות בכאן ועכשיו-, תקווה שבעתיד יהיה כן. יהיה טוב. ישתפר. ישתנה.
אמונה בעצמי, שאתגבר על כל המכשולים, שלא אתן לאנשים שרוצים להפריע בדרך להכשיל אותי.
פעם אחר פעם החיים הזמינו אותי להרים ידיים, אך אני האמנתי.
כולנו טועים בחיים, כולנו אנושיים ולעולם לא נהיה מושלמים. אם לא ניתן לאנשים סביבנו הזדמנות שנייה, מה יהיה על עולמינו?
יש לכולנו אחריות- לתת הזדמנות שנייה - להאמין באדם.תנו הזדמנות שנייה, אם לא בזכות המעשים אז "בזכות האמונה באדם".
למחשבה ודיון:
מה נותן לכם כוח?
אילו "פרעה" את עברתם בחייכם? מה ניתן ללמוד מאותם מקרים?
מה מיוחד במשבר בתקופת פסח? תקופה בה אנו מדברים על חירות, על שינוי, על יציאה ממשבר וחיים חדשים?
מה היינו רוצים להנחיל לדורות הבאים בעקבות הקורונה?
מה היינו רוצים לבקש מהם? מהדורות הבאים?
מה היינו רוצים לבקש מהממשלה?
מה אנו לומדים עלינו כקהילה? במוסד? כיצד אנו מתמודדים עם הפרעה-קורונה?
Comentários