אושר בזקנה

הכוח של האופטימיות והטוב בחיים והשפעתו על הזיקנה ....

מרטין סליגמן, פסיכולוג הנחשב כאחד האבות של התנועה הפסיכולוגית הקרויה "פסיכולוגיה חיובית", פותח את סיפרו הידוע "אושר אמיתי" בציטוט של שני קטעים אוטוביוגרפיים קצרים של נזירות אשר נכתבו בתחילת המאה הקודמת:

ססיליה "אלוהים התחיל את חיי בצורה טובה, ונטה לי חסד בצורת ערכים עמוקים שאי אפשר לאמוד את שיעורם... השנה האחרונה, שבה ביליתי כמועמדת ולמדתי בנוטרה-דם, הייתה שנה מאושרת מאוד בחיי. כעת אני מביטה קדימה בשמחה ובציפייה לקבלת גלימת הנזירות הקדושה של גבירתנו, ולחיים של איחוד עם האהבה האלוהית".

מרגריט "נולדתי ב-26 בספטמבר 1909, הבכורה בין שבעה ילדים, חמש בנות ושני בנים... את שנת המועמדות שלי ביליתי במנזר, ולימדתי כימיה ולטינית למתקדמים במוסד נוטרה-דאם. בעזרת חסדו של האל אני מתכוונת לפעול כמיטב יכולתי לטובת המסדר שלנו, כדי להפיץ את הדת וכדי להגיע לסיפוק עצמי".

הציטוט מתוך כתבי יד ישנים שנכתבו על ידי הנזירות ונמצאו בארכיון המנזר נוטרה-דאם, הוא הבסיס למחקר מן המפורסמים בתחום האושר ואריכות הימים. כתבי היד שכתבו הנזירות כנערות ושנשמרו במשך שנים בארכיוני המנזר, נמסרו להערכה. החוקרים העניקו ניקוד לביטויים לשוניים של רגשות גיל ואושר כפי שנכתבו על ידי הנזירות, לדוגמה, המילים "אהבה" "שמחה". הסיבה לבחירה בנזירות הייתה העובדה שהן קבוצה הומוגנית לכאורה: כולן נשים, וכולן מנהלות אורח חיים דומה. לכולן היסטוריה דומה בתחום הנישואין, הן משתייכות לאותו מעמד כלכלי וחברתי, ניזונות באותה תזונה ונעזרות באותם שירותי בריאות וכו'.

עובדות אלו מסייעות להעריך את השפעת הרגשות החיוביים על חייהן של הנזירות.

נמצא כי היו הבדלים גדולים בין הנזירות. הקטע הראשון נכתב על ידי הנזירה ססיליה שעליה נמסר כי היא "בת 98 ולא הייתה חולה אפילו יום אחד בחייה, ולעומתה מרגריט לקתה בשבץ בגיל 59 והלכה לעולמה זמן קצר לאחר מכן". חדי העין מבין הקוראים שמו לב כי בקטע של ססיליה הודגשו הביטויים החיובים, "טובה", "מאושרת" "בשמחה" ו"האהבה". לעומת זאת בקטע של מרגריט לא נמצא ביטויים של רגש חיובי.

החוקרים לא ידעו את תוחלת החיים של הנזירות שאת כתבי היד שלהן הם העריכו וניקדו על פי הרגשות החיוביים. בחלוקת התוצאות שהשיגו הנזירות ל-4 קבוצות על פי גובה הניקוד, נמצא שבקרב הנזירות שביטאו את כמות הרגשות החיוביים ביותר היו תשעים אחוזים עדיין בחיים בגיל 85 לעומת 34 אחוזים מכלל הנזירות שהיו ברבע הנמוך של אלו שהביעו שמחה ואושר בכמות הקטנה ביותר. תוצאות המחקר הצביעו על כך כי כמות התחושות והביטויים החיוביים כפי שבאו לידי ביטוי בחיבורים שכתבו הנזירות בגיל צעיר היו בהתאמה לבריאות ולאורך חייהן עשרות שנים מאוחר יותר. נזירות שביטאו אושר ושמחה זכו לתוחלת חיים ארוכה יותר!

כיצד אנו יכולים לקדם ולשפר את מידת האושר שלנו? הפסיכולוגיה החיובית מקדישה חלק ניכר ממאמציה המחקריים בשאלה אילו התערבויות וגישות טיפוליות מעלות את רמת האושר. ההחלטה להיות אדם מאושר יותר כרוכה במאמץ ובמחויבות, אולם יש מספר טכניקות שהוכחו כיעילות, והמשתמשים בהן מדווחים על העצמה בתחושת האושר והסיפוק העצמי.

תריסר אסטרטגיות לטיפוח ולקידום האושר בספר שנכתב על ידי לובומירסקי, חוקרת מובילה בתחום, רוכזו תריסר אסטרטגיות שנמצאו כיעילות לטיפוח ולקידום האושר. להלן חלק מההמלצות: הכרת תודה – ביטויים של הכרת תודה, אם במחשבה ואם בכתיבה, על דברים שיש לאדם רצון להוקיר כלפי אדם מסוים או על אירועים שקורים בחיים. טיפוח יחסים – להשקיע בקשר שרוצים לחזק. לתרום – להתנדב ולעזור למען מישהו או מטרה מסוימת. תרגול של אמונה דתית או רוחנית. טיפוח הגוף – באמצעות ספורט, מדיטציה וכדומה.

אלו כאמור חלק מסוגי התרגולים שניתן באמצעותם לשפר את תחושת שביעות הרצון העצמית. חשוב לציין שכמו בדרך למימוש מטרות אחרות, על המשתמש להיות עקבי ונחוש בביצוע הטכניקות השונות. מכאן הצורך לבחור באותן שיטות ואסטרטגיות אשר "מדברות" למתרגל, ולכן ניתן יהיה לבצען זמן ממושך וביעילות. בריאות ואושר לכל!

מתוך מאמר מאת: פרופ' דב איזנברג, פרופ' יורם ברק 

References 1. סליגמן מ'. אושר אמיתי. הוצאת מודן, 2005 2. Sonja L. The how of happiness: A scientific approach to getting the life you want. New York Penguin Press 2008

למחשבה ולדיון:

מה מסב לנו אושר?

כמה רגעי אושר יש לנו בבית האבות? במרכז היום?

כיצד ניתן להגדיל את השעות הללו בקהילתינו?

שימו לב להמלצות בסוף הקטע- מה אנו לוקחים על עצמנו כקהילה להתמיד בהן? לומר תודה? לברך? מה עוד?