"...התחתנתי לפני שנה, מספרת אפרת. החלום שלי היה שהנישואין יהיו מאושרים- לא רק בין בני הזוג אלא גם עם חמותי. שמעתי הרבה סיפורי זוועה, והחלטתי שלי זה לא יקרה..."
האם כלה וחמות יכולות (באושר) לחיות? ( מתוך מכון אדלר)
כשאת מבקשת עזרה מחמותך והתשובה שאת מקבלת ממנה היא: מצטערת, היום אני לא יכולה, אני אצל כלתי השנייה / אני בפילאטיס / אני בהצגה... מה תעשי? איך תגיבי?
אם התאכזבת, כעסת, והחלטת לא לבקש ממנה יותר, סביר להניח שזו הייתה הפרשנות שלך: ״חמותי חושבת רק על עצמה. היא תמיד מעדיפה את הכלה השנייה. אף פעם אין לה זמן בשבילנו. עד שאני כבר מבקשת פעם ב... גם אז היא לא יכולה?״
ואם, קיבלת בהבנה את התשובה, ותבקשי ממנה שוב כשתצטרכי, סביר להניח שזו הייתה הפרשנות שלך: ״חמותי אישה פעילה, היא בן אדם ממש כמוני. יש לה תחביבים ורצונות משלה, וגם מחוייבות לעזור לכלה השנייה. אם הייתה יכולה הייתה באה לעזור״.
יש כאן אירוע אחד ושתי אפשרויות לפרשנות, אם תעצרי לרגע ותבחני אותן, תוכלי לבחור. האפשרות הראשונה מובילה לכעסים ולעימותים. האפשרות השנייה תוביל למערכת יחסים טובה ומכבדת. איך לפרש ואיך להגיב זו בחירה. והיא שלך. רק שלך.
האמנם?
לדיון ומחשבה:
מה זכור לכם מהחמות שלכם?
איך היה הקשר ביניכן?
האם יש לכם סיפור מצחיק שהיה לכם יחד?
מה העצה שלכן לכלות טריות- כיצד לפעול נכון?
האם יש לכן קשר טוב עם הכלות שלכן?
כיצד נכון לפעות מול הכלות? מדוע לעיתים זה כל כך קשה?
Comments