בידוד ובדידות

בדידות יכולה לסכן את חיינו.

יחד עם זאת, בדידות היא תחושה סובייקטיבית, אישית.

הקורונה, הולידה מחקרים רבים בתחום:

במהלך המחקר, החוקרים ניתחו 14 מחקרי עבר שנעשו על בדידות ודלקות – ו-16 מחקרים על בידוד חברתי. התוצאות הראו כי אנשים שהם יותר מבודדים חברתית מאחרים הם בעלי רמות גבוהות יותר של חומרים דלקתיים בגוף. אחד החומרים גורם לקרישיות יתר בדם (תגובה לפציעה) – בטווח הארוך זה יכול להוביל לפגיעה בבריאות. אז למה בידוד חברתי גורם לנזק בריאותי?

החוקרים סבורים כי יכולות להיות לכך כמה סיבות, אחת מהן היא שבני אדם הם יצורים חברתיים ולכן כשאדם מבודד חברתית, זה יכול להעלות את רמות הסטרס בגוף – וסטרס מפעיל את המערכת החיסונית ובהחלט יכול להוביל להתפתחות של בעיות בריאותיות.

סברה אחרת היא שהתפתחנו אבולוציונית בצורה שבידוד באופן אוטומטי מוביל לתגובה של המערכת החיסונית – כי כשאנחנו לבד, אנחנו למעשה חשופים יותר לסכנות. מעין שאריות של התקופה שהיינו ציידים-לקטים ונחשפנו לסכנות משמעותיות בטבע. ייתכן שהמערכת החיסונית "למדה" לפעול כשאנחנו לבדנו, כדי להתכונן מבעוד מועד לסכנה אפשרית.

לדיון ומחשבה:

• האם הדיירים בבית האבות חשים בדידות?

• כיצד התמודדו חברי מרכז היום עם הבידוד בביתם?

• האם הם חשים בדידות בשובם הביתה לאחר יום הפעילות?

• האם אדם יכול לחוש בדידות גם כשהוא מוקף באנשים?

• מתי אתם- מפתחי הקהילה והצוות חשתם בדידות?