בין המצרים- שלושת השבועות- מחשבות ודיונים

"כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים"

יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני, לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

בימים אלו נוהגים להמנע מ:

* עריכת חתונות, חגיגות וכדומה;

* תספורת מכל סוג שהיא;

* האזנה למוסיקה (האזנה לשירה ללא כלי נגינה מותרת);

* רכישת או לבישת בגד חדש;

* ברכת "שהחיינו" על פרי חדש (ישנם המברכים שהחיינו בשבת).

בנוסף, ישנו חשש מדברים רעים שיקרו לאדם, ולכן המליצו חכמים לנקוט במשנה זהירות בימים אלו שמועדים לפורענות, למשל, ההולכים לטיול או לרחוץ בים, אף שתמיד צריכים להיזהר ולשמור את הנפש, בימים אלו יזהרו יותר (עי' איכ"ר א, כט).

מוזמנים לקרוא עוד על המנהגים ומקורותיהם פה

ולשמוע יותר על תשעה באב -פה: אצל ימימה מזרחי

למחשבה ולדיון

ימי בין המצרים מזמינים אותנו לא רק להפסיק מלעשות דברים מסוימים אלא יותר מזה, הם מזמינים אותנו לחשוב על העבר , לשפר את ההווה ולדאוג לעתיד.

• האם צער מקדם אותנו? כיצד?

• מדוע לדעתכם עלינו לזכרו יחד משהו, כעם, כאומה?

• מה מעניק לנו תאריך אשר חוזר כל שנה במשך דורות? כיצד הוא מחבר אותנו ? כיצד מחבר אותנו גם לדורות הקודמים?

• מדוע לדעתכם עלינו לצום? האם זה משהו שרלוונטי לחיים שלנו היום?

• אנו צמים וזוכרים אך המציאות לא משתנה ולעיתים אפילו מחמירה עם השנים, הקרע בין כולנו, היהודים- כיצד ניתן לגשר על הקרע?

• מה אתם הייתם עושים בעבור חיבור חזק יותר בתוך העם היהודי?

• מה מבין הדברים שאסורים הוא הקשה ביותר עבורכם?

• צום? הקשבה למוסיקה? משהו אחר?

• מה אתם יודעים על הימים הללו בהיסטוריה של העם היהודי?

• האם טבע האדם הוא לחתור לטוב? לשאוף להיטיב? או דווקא לרע?