השפעה של אחרים והתנהגותם עלינו

עד כמה אתה מאפשר לשטויות של אחרים להשפיע עליך ולשנות את מצב רוחך?

רגע של סיפור:

האם אתה נותן לנהג גרוע, למלצר גס-רוח, לְבּוֹס בוטה או חבר לעבודה חסר רגישות, להרוס לך את היום? אלא אם כן אתה רובוט, אני משער שדברים כאלה מקפיצים לך את הפיוזים.

יחד עם זאת, מסימניו של אדם מצליח זה עד כמה מהר הוא יכול לחזור ולהתמקד במה שבאמת חשוב. לפני כמה שנים למדתי את השיעור במושב האחורי של מונית בניו-יורק...

נכנסתי למונית ובקשתי להגיע לתחנת הגרנד סנטרל. נסענו בנתיב הימני כאשר מכונית שחורה יצאה בפתאומיות מחניה, ממש לפנינו. נהג המונית שלי נאלץ להטיח את רגלו בכוח בדוושת הבלם, המונית החליקה אך למזלנו החטיאה את אחורי הרכב שיצא מהחניה בסנטימטרים בודדים. נהג המכונית השחורה, זה שכמעט גרם לתאונה, החל לצעוק ולקלל אותנו.

נהג המונית שלי, לעומתו, התעשת מהר ודריכותו למניעת התאונה הפכה לחיוך והוא נופף אליו בידו. אני מתכוון שהוא באמת היה ידידותי. כשהמשכנו בדרכנו לא התאפקתי ושאלתי: "הנהג הזה כמעט הרס את רכבך ואולי היה שולח אותנו לבית החולים… למה הגבת בידידותיות? "

ונהג המונית הסביר לי את מה שאני מכנה היום "החוק של משאיות האשפה":

מרבית האנשים הם כמו משאיות אשפה. הם הולכים לכל מקום מְלֵאֵי אשפה, מְלֵאֵי תסכולים, מְלֵאֵי כעס ושבעי אכזבות. וכשאשפתם נערמת, הם זקוקים לאיזה שהוא מקום כדי לרוקן אותה. אם קורה שהם מרוקנים את האשפה עליך, ואתה הוא הכתובת, אל תקח את זה ברמה האישית. פשוט חייך, נופף בידך, אחל להם כל-טוב והמשך הלאה. כך תהיה שלו יותר מאשר אם תריב איתם.  זה "החוק של משאיות האשפה".

והתחלתי לחשוב, באיזו תכיפות אני נותן למשאיות אשפה לדרוס אותי ולהשליך את האשפה עלי? גם חשבתי באיזו תכיפות אני לוקח את האשפה שלהם ומפזר אותה הלאה לאנשים אחרים – בעבודה, בבית, ברחוב?

ומאז…. אני רואה משאיות אשפה כל יום ובכל מקום. אני רואה את המטען שהן נושאות ואני רואה אותן כשהן מגיעות לרוקן את מטענן. וכמו נהג המונית דאז, אני לא הופך את זה למשהו אישי. אני פשוט מחייך, מנופף בידי, מאחל להם 'שיהיו בריאים' וממשיך הלאה.

מנהיגים טובים יודעים שהם צריכים להיות מוכנים לישיבה הבאה שלהם. מורים טובים יודעים שהם צריכים להיות נוכחים במלואם ובמיטבם עבור תלמידיהם. הורים טובים יודעים שהם צריכים לקבל את פני ילדיהם החוזרים הביתה מבית הספר בחיבוק ונשיקה. ולכן, השורה התחתונה היא שאנשים אלה במיטבם אינם נותנים למשאיות אשפה להשתלט על היום שלהם.

ותחשבו… מה יקרה ליום שלנו כאשר יותר ויותר משאיות אשפה רק יעברו לידנו ולא יעברו עלינו?

(מתוך מאמר של סטיבן קובי "הזהר ממשאיות אשפה")

לדיון ומחשבה:

• האם אתם מרגישים שמצב הרוח של אחרים משפיע עליכם ?

• האם זה רק לרעה או גם לטובה?

• כיצד זה בא לידי ביטוי?

• מה דעתכם על הסיפור? האם זה טבעי להתעצבן? האם יש לנו את הכוחות של נהג המונית? האם אנו באמת יכולים לעצור ולא להתרגז?

• האם הרגשתם פעם שמקרה כזה קרה לכם? שעצבים של מישהו אחר השפיע עליכם ?

• איך אתם מתמודדים עם אנשים כאלו?

• האם אנחנו לעיתים "שופכים את הזבל שלנו" על אחרים?

• מדוע?

• האם יש גם השפעה חיובית? שאנו במצב רוח מבואס ומישהו מגיע שמח זה משפיע עלינו לטובה?