התבוננות חיובית על העבר

חלקינו יקראו לזה נוסטלגיה.

חלק יאמרו שאנו מתרפקים על העבר, מעלים זכרונות מתוקים , או אולי, משנים את המציאות כך שתראה לנו נוחה יותר, יפה יותר.

האם יש זה פסול?

העבר הוא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו, הוא אשר עיצב אותנו לטוב ולרע. האם אנו זוכרים את עברנו בדיוק כפי שהיה? האם לעיתים אתם מעט משנים ומייפים את העבר? האם אנו יכולים לשנות את תפיסתינו לגבי מקרה זה או אחר?

מנדי צ'ו- בכתבתה בנושא (https://medium.com/the-mission/how-to-change-the-past-without-a-time-machine-b8335366716f) כותבת כי "בזמן שאיש לא יכול לשנות אירועים שהתרחשו בעבר, כולם יכולים לשנות את הגישה ואת האמונות שלהם לגביהם". לטענתה, "אנשים שמתבוננים על העבר בצורה חיובית (גם אם עליהם להגזים נסיבות או להתעלם מפיסות מידע) נוטים להיות שמחים, בריאים ומצליחים יותר". לעומתם, היא טוענת, אנשים שמסתכלים לאחור באופן שלילי נוטים לאגור כעס, לפתח חרדה או דיכאון ולסבול מביטחון עצמי נמוך. בהתבסס על דבריה של צ'ו, נוסטלגיה נשמעת כמו פתרון קסם.

לדיון ומחשבה:

• בקשו מחברי הקהילה לשתף באירוע בודד אחר קטן מעברם. זיכרון מאד מאד נקודתי לפני גיל 15. אירוע ספציפי.

• חשבו יחד- האם לעיתים יש לכם ארועים שאתם זוכרים בצורה אחת ואדם נוסף שנכח במקום זוכר משהו אחר לגמרי?

• מדוע?

• האם זה חשוב לזכור בדיוק מה היה או אולי לזכור משהו בצוה חיובית יכול לתרום לנו?

• האם לצבוע את העבר בוורוד משפיע עלינו? האם זה עוצר אותנו מלהתמודד? להתקדם?

• מתי התבוננות חיוביות על חוויות עבר לא נעימות משרתת אותנו ומתי היא מעכבת אותנו?