לפני יותר משבוע החלפנו את שעון הקיץ בשעון החורף,
כך שיש יותר אור בשעות הבוקר ומתחיל להחשיך בשעה יותר מוקדמת.
השינוי של השעון מעורר בקרב אנשים שונים תחושות שונות.
כיצד העובדה שמחשיך מוקדם מידי יכול להשפיע עלינו מבחינה רגשית??
על חלקנו זה יכול לעורר תחושה של דכדוך, עייפות וגם רצון להסתגרות.
מצד שני, יש כאלו שנהנים מההסתגרות, מהכניסה לבית ומהחמימות המשפחתית.
הרבי מקוצק אמר פעם על רבי אחד שהוא "א צדיק אין פעלץ" – "צדיק במעיל פרווה". הרבי הסביר: כאשר מגיע החורף ועמו הקור, ניתן לנקוט בשני אמצעים. אפשר להדליק מדורה, או לחילופין להתעטף במעיל פרווה. בשני המקרים הללו, חם לו לאדם. אך כשהוא מדליק מדורה, כל הנאספים סביב יתחממו אף הם, ואילו כשהוא לובש מעיל פרווה, רק הוא מתחמם. כך הדבר אף באשר לחום רוחני – יכול אדם להיות צדיק, אך במעיל פרווה – מבלי להשפיע על הזולת...
למחשבה ולדיון
. מה היחס שלי לעונת החורף? (או מה המילה חורף מעוררת בנו?)
האם חלקנו מרגישים שינוי במצב רוח בעקבות החושך שמקדים?
מה ניתן לעשות כדי לצאת מהדכדוך? (מחקרים מראים כי חשיפה מרובה לאור – בשעות היום, התעמלות ותזונה יכולים לעזור להתמודד עם הדכדוך החורפי)
האם יש יתרונות בהסתגרות? האם יש מצבים בחיים שלנו שנכון שנהיה במצב של הסתגרות?
הסתגרות בחורף, משמעה התכנסות פנימה, הביתה, התכנסות בחיק המשפחה.
מה קיבלנו או מקבלים אנו ממשפחתנו?
מה הדרך שלנו לחמם את עצמנו?
כתבה: נעמי עזיז- רוזנבאום
Comments