אגדת זן עתיקה מספרת על מלך שהתעייף מלראות את בני ממלכתו המפונקים וחלשי האופי, והחליט ללמד אותם לקח. הוא הורה על הצבת סלע ענק כך שיחסום את הדרך המובילה אל העיר והמתין לראות כיצד יגיבו נתיניו. ממקום מסתורו צפה באכזבה בתגובתם של בני הממלכה, שבזה אחר זה הסתלקו מן מהמקום מייד כשפגשו במכשול, או במקרה הטוב הרימו ידיים לאחר ניסיון יחיד וכושל להזיזו.
לאחר מספר ימים, איכר בודד עבר בדרך.
אך כשזה הגיע לסלע, הוא לא הסתובב ועזב, אלא ניגש היישר אליו. בתחילה ניסה להזיזו, אך ללא הצלחה. הוא הביט בו שוב וחשב עד שעלה בו רעיון נוסף. הוא ניגש ליער הסמוך ולאחר זמן מה שב ממנו, כשבידיו ענף עץ גדול. הוא הכין ממנו מנוף, ולבסוף, בעזרת נקודת משען מתאימה, הצליח להזיז את הסלע ממקומו ולפנות את הדרך.
מתחת לסלע, מצא האיכר ארנק מלא מטבעות זהב, עם פתק ובו הודעה מהמלך בזו הלשון:
"המכשול בדרך, הופך להיות הדרך. לעולם אל תשכח, כל מכשול טומן בחובו הזדמנות לשפר את מצבנו".
למחשבה ודיון
האם חשתם פעם שהיה לכם "סלע" באמצע הדרך?
האם אתם נוהגים לשנות משלול או בודקים כיצד אפשר להתמודד עם הבעיה?
מדוע אנו מפחדים ממכשולים?
מה נותן לנו כוח להתמודדויות בחיים?
האם יש התמודדות שאתם יכולים לשתף אותנו? אחת שהתגברתם עליה?
Comments