לנסוע בלמבורגיני...לחלום רחוק

סיפור מקסים.... ואמיתי

הילד השישי שלי, נאור, הוא ילד עם מוגבלות קשה מאוד. יום אחד, אני אז בתהליך של רכישת רכב, אני נמצא בסוכנות של פולקסווגן. התעניינתי, בדקתי ויצאתי משם. כשיצאתי צילצל הטלפון ומעברו השני של הקו נשמע קולו של גבר: 'שלום, זה בקשר לפרארי'. התכווצתי… מה לי ולפרארי? אז השבתי לו: 'סליחה זו כנראה טעות.' אחרי שתי דקות צלצל שוב הטלפון. מעברו השני של הקו קול של גבר אחר: 'שלום, אני מדבר עם שי פירון?' 'כן,' עניתי לו. והאיש המשיך: 'זה בקשר ללמבורגיני…'

מכיוון שכבר הזכירו את שמי, הבנתי שזו לא טעות במספר ושקרה משהו ושאלתי: 'רגע, אתה יכול להסביר לי על מה אתה מדבר?'

והאיש משיב: 'מה לא קראת את הפוסט של הבן שלך?'

'לא.' עניתי: 'לא ראיתי'. והאיש מיד שלח לי את הפוסט, וכך היה כתוב שם:

'שלום, קוראים לי נאור נולדתי בבית-חולים ולקחו אותי הורים מאמצים שאני מאוד אוהב. יש לי משפחה נהדרת. יש לי חלום לנסוע באחד מהרכבים, והוא פירט שלושה סוגי רכבים ביניהם הפרארי והלמבורגיני. כול מי שמוכן לתת לי סיבוב, נא להתקשר לטלפון של אבא שלי, שי פירון. והנה המספר.'

ברגע הראשון רציתי לחנוק אותו, כמו שאומרים אצלנו. וככה הייתה תקופה, שכול יום שישי בצהריים התייצב, כול פעם רכב יוקרתי אחר, ולוקח את נאור לסיבוב. נאור נסע ברכבים הזויים עם בני אדם נפלאים.

אני חושב שרק בישראל יכול ילד לכתוב פוסט כזה, ואנשים, שההורים שלו לא מכירים אותם, ייקחו אותו לסיבוב מהבית בלי כסף – זה אולי חלק מהסיפור הישראלי.

כמה שחשבתי שאני יודע לחלום עכשיו אני יודע שאני לא מבין כלום בחלומות. אז אם יש לכם ילד עם מוגבלות, אתם המוגבלים כי הם שחולמים רחוק… אנחנו הבעיה.

(שי פירון בתכנית בגלי צה"ל 'נפלא פה')

למחשבה ולדיון:

• מדוע לדעתכם ילדים חולמים רחוק יותר ממבוגרים?

• אילו מחסומים יש לנו המבוגרים?

• האם היו לכם חלומות גדולים כשהייתם ילדים?

• אילו חלומות הצלחתם להגשים?

• מה מרגש אתכם בסיפור?