מתוך: מגזין את
לא בוכים על חלב שנשפך, אלא אם החלב הזה הוא למעשה תרופה מצילת חיים, שהושגה בעמל רב ושוכבת כאבן שאין לה הופכין במקררי בנק חלב האם של מד"א. לא בוכים על חלב שנשפך – אלא אם השלכתו לפח משמעותה גזירת גורלם של מאות פגים בשנה.
האם ידעתם שיש בנק חלב אם???
בשבוע שעבר עמד בנק החלב בפני סגירה, עוד לפני שנפתח רשמית. בכירי מערכת הבריאות עמדו להוריד עליו את השאלטר ולהשליך לפח 350 ליטר של חלב אם מציל חיים – אך ברגע האחרון נמצא פתרון שייאפשר לבנק להמשיך ולפעול. בינתיים. "המחשבה שמאות ליטרים של חלב שנשאבו בעמל רב ומתוך תחושת שליחות פשוט ילכו לפח – היא בלתי נתפסת", אומרת אורטל ברובין-חן, נטורופתית ומנהלת קבוצת "שמחת בית השאיבה – הבית לשואבות בלעדיות", המיועדת לנשים שמסיבה זו או אחרת לא יכולות/לא מצליחות להניק ולנשים ששואבות חלב. רבות מנשות הקבוצה היו בין התורמות הראשונות של הבנק. "מדובר בגזירת גורלות. לא פחות מזה. פגים שיכלו לשרוד בעזרת המנות האלו עשויים לחוות סיבוכים בריאותיים משמעותיים בשל היעדרן, ובחלק מהמקרים גם לא לשרוד. אם היה מדובר בתרופה קונבנציונלית או אפילו במנות דם, לא היו שוקלים את זה בכלל. אין שום סיכוי שהיו מנחים במשרד הבריאות לזרוק לזבל תרופה שכבר קיימת במחסנים ומוכנה ליום פקודה".
סכנת השוק הפיראטי
השלכת בקבוקי החלב הממתינים במקפיאי תחנת מד"א בירושלים היא רק חלק קטן מן התמונה. סגירת בנק החלב משמעה, הלכה למעשה, גזילת סיכויי ההישרדות של מאות תינוקות בשנה. גורם רפואי בכיר מעריך כי בכל שנה הצורך עומד על 6,000 ליטר – מדובר במאות פגים שסיכויים לשרוד קטנים משמעותית.
בנוסף, ללא בנק מסודר, שוק פיראטי של חלב אם יוכל לפרוח ולשגשג. שוק שחור שכזה מסכן פעוטות, משום שאיש לא מפקח על בטיחות ועל איכות החלב שנסחר בו. "בהיעדר בנק, נשים תורמות ואפילו מוכרות חלב באופן פיראטי ולא חוקי. ללא פיקוח, הנשים השואבות משתמשות במשאבות חלב שלא בטוחות לשימוש, הן לא עוברות את הבדיקות הרפואיות הנדרשות, והחלב עצמו אינו נשמר בתנאים הנחוצים. מצב זה עשוי לייצר סיכון ממשי לחיי התינוקות שיקבלו את החלב", מספרת ברובין-חן. ואכן, עיון במסמך ההנחיות לתורמת החלב של מד"א מאשר את דבריה, ומעלה רשימת קריטריונים ארוכה ומחמירה שעל התורמת לעמוד בהם: לא מעשנת, לא מפריזה בשתיית אלכוהול, נבדקה למגוון מחלות ונמצאה שלילית (HIV, צהבת ועוד), מסוגלת לתרום מעל 100 מ"ל ביממה ועוד. המסמך אף מפרט את סוגי המשאבות המאושרות לשימוש. "נשות קבוצת 'שמחת בית השאיבה', שמבינות היטב את ההלם ואת חוסר האונים אחרי לידת פג ואת המאבק על כל טיפת חלב, נרתמו בשמחה למאמץ. הן מנוסות מאוד בשאיבה, ומודעות לחשיבות הכללים".
תרומה מצילת חיים
את התפילה הזו לירז וגל כרמלי מכירים מקרוב. בחודש אפריל 2020 הם ניצבו מול בנם הפעוט, תינוק בן יומו שנולד זמן רב בטרם המועד, בידיעה ברורה שאין דבר שיש ביכולתם לעשות כדי להצילו. "הדאגה שיש לנו ילד שלא אוכל ושאנחנו לא יכולים לעזור לו, מוטטה אותנו", סיפרה אימו בכתבה שהתפרסמה באתר מד"א. "ידענו שהסיכוי שיאשרו את אספקת החלב לא גבוה בגלל כל הבירוקרטיה, והתפללנו לטוב", סיפרה.
הרופאים בפגייה במרכז הרפואי כרמל ניסו להזינו בשיטה הטובה ביותר שעמדה לרשותם – תחליפי חלב – אך לא משנה מה עשו, התינוק לא עלה כלל במשקל. "התינוק היה במצב מסכן חיים, כי הוא קיבל הזנה שלא היה מסוגל לעכל", הסבירה מנהלת הבנק הלאומי לחלב אם של מגן דוד אדום, ד"ר שרון ברנסבורג צברי, "צוות הפגייה פעל לפי ההמלצות הרפואיות המקובלות בעולם, והבין כי יש להשיג לתינוק חלב אם. ואכן, לאחר קבלת האישור ממשרד הבריאות ואספקת החלב לתינוק, השיפור במצבו היה מדהים", סיפרה בכתבה. כך, הפך הפעוט לתינוק הראשון בישראל שקיבל תרומה מצילת חיים של חלב אם מן הבנק הלאומי.
מתוך 15 אלף פגים הנולדים בישראל מדי שנה, כ- 1,600 נולדים במשקל של מתחת לקילו וחצי, מהם כ-800 פגים יזקקו לחלב אם מבנק החלב כדי לשגשג בצורה מיטבית
"חלב אם הוא לא מותרות לפגים. זה לא שגעון של הורים מפונקים שרוצים לתת רק חלב אם. זה קריטי להצלת החיים של הפגים", מבהירה רומי שחורי. לעמדתה מצטרפים הן הממסד הרפואי בישראל והן המחקרים העדכניים בתחום, המגבים את עמדת ההורים, ולא רק במקרה הספציפי של משפחת כרמלי. כך התבטא האיגוד הישראלי לרפואת ילודיים ופגים: "תרומות חלב האם באמצעות בנק חלב האם נדרשות למאות ילודים ופגים מדי שנה למניעת תחלואה קשה ואף תמותה. משרד הבריאות מכיר בצורך ואף עיגן זאת בחוזר המפרט את התנאים והנהלים להקמת הבנק ומד"א הקים את הבנק על פי הנחיות אלו ואף ביצע 'הרצה' מוצלחת ובכלל זה מתן חלב אם ל-4 ילודים בשבועות האחרונים.
גורמים רפואיים מדגישים כי תרומת חלב אם היא סטנדרט רפואי שמונהג ברוב מדינות המערב. על פי הערכות הגורמים הרפואיים, מתוך 15 אלף פגים הנולדים בישראל מדי שנה, כ- 1,600 נולדים במשקל של מתחת לקילו וחצי, מהם כ-800 פגים יזקקו לחלב אם מבנק החלב כדי לשגשג בצורה מיטבית.
למחשבה ודיון:
בעבר היה נהוג לחשוב כי נתינת חלב אם זה פרימיטיבי ועדיף תחליפים. היום ברור מאד שחלב אם הוא הדבר הטוב ביותר לתינוק, מה דעתכם?
האם במשפחות שלכם הניקו?
האם זה מובן מאליו שאשה צריכה להניק או יש לתת לה להחליט?
מה ההשפעה של החברה על ההנקה?
האם אמהות היום מוכנות להניק יותר מבעבר לדעתכם
מה לגבי הזמן שנגזל? הקשר לאבא - שיכול להאכיל מבקבוק?
מה הייתם ממליצים להורים טריים?
Yorumlar