האדמו"ר "הצמח צדק" מחב"ד הסביר:
"אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר – יש צורך לספר סיפורי חסידות, ובסיפור זה יוצאים ממצרים" (ממצרים- ממיצרים, מלשון מיצר)
המוח האנושי מגיב טוב יותר לסיפורים מאשר לעובדות יבשות, מספרים וסטטיסטיקות. יש בסיפור טוב את מה שצריך כדי להניע את הרגש, לגרום לאנשים להזדהות ולהתחיל לפעול. שליטה באמנות הנרטיב והסיפור היא הכרחית לכל מי שמחפש לשכנע, לסחוף אחריו קהל, למכור או להצליח בקמפיין.
מחקרים מראים שרק 5% מהאנשים נוטים לזכור מספרים וסטטיסטיקות, בעוד 65% מהאנשים שנוכחים בהרצאות או מקשיבים לנאומים יזכרו סיפורים. לסיפור כוח גדול, משום שהוא מאפשר למאזין לחבר בין נקודות שונות על ציר הזמן, ליצור בראשו ׳סיפור׳ משלו, להפעיל את הדימיון, להבין טוב יותר את הדובר ולהזדהות איתו/איתה.
זה לא מקרי שאחד הדברים שמאחדים אנשים מאחורי לאום, מנהיג מסוים, קבוצה אתנית ואפילו דת הוא הסיפור - הסיפור של העם היהודי, הסיפור של העם האמריקני, הסיפור המשפחתי שלנו.
למחשבה ולדיון
מדוע לדעתכם לסיפור יש כ"כ הרבה כוח?
מה הופך להיות סיפור להיות סיפור טוב?
מי מבחינתכם הייתם מגדירים "אדם שידע לספר סיפורים"?
האם יש סיפור/ ספר שמלווה אתכם בחייכם? שמאוד השפיע עליכם? מדוע?
האם יש סיפור משפחתי, סיפור שקשור אליכם שתמיד אוהבים לספר?
מה הייתם רוצים שיספרו עליכם? מה הסיפור שלכם שתרצו שייזכרו?
להרחבה- אם היה עליכם לבחור סיפור מתוך סיפורי התנ"ך- איזה סיפור הייתם בוחרים?
כתבה: נעמי עזיז- רוזנבאום