"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור." (א.ד. גורדון)
ציטוטים נוספים- שניתן דרכם לפתוח את הנושא:
"בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך, בית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך" (שבת כא ע"א) יש שתי דרכים לפעול למען עולם טוב יותר: אפשר להילחם בחושך ואפשר להרבות את האור.
לפי בית שמאי, צריך להיאבק בחושך וברוע. ביום הראשון יש להילחם בכל הכוח, על ידי שמונה נרות, אך לאחר שהחושך והרוע נחלשים, אפשר להפחית בכמות הנרות בכל יום.
לפי בית הלל, בכל יום מוסיפים אור, מוסיפים מעשים טובים, ועל ידי כך מסלקים את החושך ואת הרוע.
״- הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה״.
(הרב קוק)
נקודות למחשבה ודיון
מה ההבדל בין הגישות- גירוש של החושך (לדוג׳ הפגנות ומחאות, לחוקק חוקים)? או הוספה של אור? והאם שתי הגישות גם הולכות יחדיו?
האם ישנם סיטואציות בחייכם שבהם הרגשתם שלקחתם חלק באחת מגישות אלו? שתפו אותנו.
האם תוכלו לציין דמויות מתוך חייכם? או מתוך ההיסטוריה שמתאימות לאחת הגישות?
האם יש אירועים או מצבים כיום שלדעתכם יש לנקוט באחת מגישות אלו? (עוולות חברתיות למיניהן)
בתוך הקהילה- היכן ניתן להוסיף אור? או להפך, לגרש את החושך, אם צריך?
( כתבה- נעמי עזיז רוזנבאום)