כך. כאן אנו נמצאים בעיצומה של המגיפה העולמית של 2020, משבר שרק מעטים מאיתנו - קולות פרופורטיביים שהתעלמו מהם בעצם - יכלו לדמיין. מי ייתן וכולנו להיות עמידים. יהי רצון שכל אחד מאיתנו נזהר, נחיה את חיינו בשמחה, ונעבור דרך העמוקה, החכמה והמחויבת יותר לרווחתם של עצמנו, זה של זה ושל הדורות הבאים.
אני מסתובב עם בת זוגי, דבי. אני עושה קצת בישול ומקפיא, כותב, מתקרב ומתמיין פנים, ויושב על המרפסת שלי ונהנה מהלילה. דבי מבלה זמן רב בצפייה בחדשות הכבלים, פונה לחברים ובני משפחה, מעורבת את תחומי העניין המגוונים שלה ומספקת את הדבק שמחזיק את חיינו יחד. חברים צעירים התקשרו לבדוק אם אנו זקוקים לעזרה במשהו. יהי רצון שכל מי שפונה לאחרים המציעים עזרה ותמיכה יתברך בבריאות טובה, שמחה ומשמעות לעצמם ולכל מה שהם אוחזים בלבם.
הפגיעות שכולנו חולקים הייתה כמובן זרם זרם בחיי. אני לא מתלבט באפשרות שאוכל להיות בין אלה שתופסים את שפעת ומתים. אבל אתמול הסתכלתי על דבי ונפגעתי מעולם לא עד כמה חיינו סופיים ועד כמה חשוב לפעול בכל רגע ורגע אם הוא מתקרב אל האחרון. מי ייתן וכולנו נתעורר בכל העולם למה שממש. חיינו הם סופיים, כולנו קשורים, ואדיבותנו וחמלתנו האהובים הם הדבק שקושר אותנו.
הדאגה הגדולה ביותר שלי היא עם האנשים הרבים והפגיעים ביותר שבינינו: אנשים בשוליים כלכלית, אנשים ללא בתים המתגוררים באוהלים או בפתחים; אנשים שחיים מצ'ק שכר ועד צ'ק שכר ואינם יכולים להרשות לעצמם להחמיץ עבודה; אנשים שנמצאים בבתי כלא צפופים, בתי כלא ומרכזי מעצר; או אנשים עם בריאות שברירית או שאוהבים את עצמי פשוט חיו הרבה זמן. מי ייתן לזמן את הכוחות הגדולים יותר מכל אחד מאיתנו ומחוצה לו, כך שכל מי שנמצא בסיכון מוגן. מי ייתן והתרבות שלנו תהפוך דרך הפתח שנוצר מהפסקה זו מעסקים כרגיל, כך שהיא תוטמע בתודעה המשותפת שלנו שכולנו קשורים, ולכל אדם יש את הזכות האנושית הבסיסית לבית, לבריאות, לכבוד ולהזדמנות.
ההערכה הגדולה ביותר שלי היא למי שיגיע לעבודה כל יום, ודואג שיהיה לנו אוכל לאכול וטיפול רפואי כשצריך בדחיפות. חלקם עושים זאת מכיוון שיש להם קריאה לשרת. אחרים, כי בלי המשכורת הם ומשפחותיהם היו מתרוששים. ללא קשר למוטיבציה, כל אחד וכולם וכל מה שהם אוחזים בלבם, יהיו בטוחים ופורחים בכל תחומי חייהם.
אנו מוצפים בכל כך הרבה מידע ועצות לגבי הנגיף ואיך להתרחק מהזיהום. להלן עצות מגילדת הזקנים שאולי לא נקבל במקום אחר כיצד לנהוג אם נגיף הקורונה יתפוס אותנו.
אם נהיה חולים, אל תאשימו את עצמנו. היה אוהב ואדיב לכל אדם שדואג לנו. הם מסכנים את עצמם כדי לעזור לנו. השיקול האדיב שלנו, גם כאשר אנו נמצאים בנסיבות הגרועות ביותר, הוא הביטוח הטוב ביותר שלנו שנקבל מידה נוספת זו של אהבה ותשומת לב המבדילה בין טיפול רב לטיפול טוב או אפילו בטיפול בינוני.
(בארי ברקן הוא המקים של קהילה צומחת והרוח במפרשיה. הוא פעיל לכל החיים, מייסד שותף בגילדת הזקנים וממקימי הפיונירס נטוורק באר"הב)
Commentaires