ניצחון או תחרות הוגנת?

השנה היא 2012, אנחנו בריצת שדה בתחרות אתלטיקה פתוחה בבּורְלָדָה שבספרד (עיר קטנה ליד פמפלונה). הרץ הקנייתי, אָבֵּל מוּטָאי, מוביל את המירוץ ועומד לנצח ולחצות את קו הסיום בביטחה. כמה מטרים בודדים מפרידים בינו ובין קו הסיום וזכייה במדליית הזהב של המירוץ. משהו בסימני המסלול גורם לו לחשוב שהוא סיים את המירוץ… והוא נעצר. כך פשוט, עשרה מטרים לפני קו הסיום. מאחוריו מגיע הרץ הבא, רץ ספרדי בשם פרננדז אָנָָאיָה, שבכלל לא איים על היותו ראשון. הספרדי מבין שהקנייתי טעה והוא צועק אליו להמשיך ולרוץ. אבל הקנייתי אינו דובר ספרדית ואינו מבין מה צועק לו הרץ שמאחוריו. הספרדי מבין בחושיו שנפלה טעות אצל הקנייתי… ואז… במקום לחלוף על פניו ולחצות ראשון את קו הסיום, הוא מגיע אליו, דוחף אותו בגבו עד שהקנייתי חוצה את קו הסיום ראשון ומנצח.

הקהל המום. בשיחה עם מאמנו של פרננדז, מרטין פיז, אמר המאמן שהוא לא מסכים עם התנהגותו של חניכו: "זו הייתה אמנם מחווה יפה של יושר, שכמעט אינה קיימת במחוזותינו. אבל… אני לא חושב שאני הייתי נוהג כך. אני מאמין שאני הייתי מנצל את המצב, את הטעות של היריב, ומנצח.

אבל חניכו לא חשב כך. לאחר המירוץ מראיין עיתונאי את פרננדז, הרץ הספרדי: "מדוע עשית זאת?" הוא שואל. "החלום שלי הוא," עונה פרננדז, "שיום אחד יהיה לנו סוג של חיי קהילה שבו נדחף ונעזור אחד לשני לנצח." "אבל למה נתת לקנייתי לנצח? "מתעקש ושואל העיתונאי. "לא נתתי לו לנצח…" השיב לו הספרדי בתשובה ראויה לכל הדעות, "הוא הרי עמד לנצח בפער שלא יכול הייתי לסגור. המירוץ היה שלו." העיתונאי המשיך להתעקש ושאל שוב: "אבל היית יכול לחלוף על פניו ולנצח…?" פרננדז הביט בו, כלא מבין, והשיב בסידרה של שאלות: "אבל האם ניצחון כזה יהיה ראוי? איזה כבוד יהיה במדלית ניצחון כזו? מה אמא שלי תחשוב על ניצחון כזה?"

למחשבה ולדיון:

• מה לדעתכם עדיף? לנצח או להפסיד ביושר?

• מה דעתכם על המשפט "מה אמא שלי תחשוב על זה?"? מה הוא עושה לכם?

• האם חשוב לנו מה אומרים אחרים? או אולי הקורת האישית שלנו על עצמינו היא החזקה באמת?

• שתפו סיפור על ניצחון משמעותי שהיה לכם בחייכם