ציפיות והתפתחות ילדינו

לכל אדם יש ציפיות מחייו,

לכל הורה יש ציפיות מילדיו.

אך האם הציפיות שלנו חשובות להתפתחות ילדינו?

אילו ציפיות היום יש לנו מהילדים? האם הן מציאותיות?

ויכוח ותיק בין הורים לבין מומחים להתנהגות ילדים סובב סביב השאלה האם הצבת ציפיות גבוהות לילד היא כלי מעשיר או הרסני; האם הורים שדורשים הרבה מילדיהם מסכנים אותם בדיכאון או תחושת חוסר מסוגלות כאשר הם נכשלים, או שמא דווקא אלה שנמנעים מכך מונעים מהילדים להרגיש מוצלחים?

מחקר שנערך במסגרת פרויקט לחקר המשפחה באוניברסיטת הרווארד עולה כי הגורם שמשפיע ביותר על הביצועים של הילדים הוא לא מעורבות הוריהם בשיעורי הבית או במתרחש בבית הספר, אלא הציפיות שלהם מהם.

אלה יכולות ליצור את ההבדל בין הצלחת הילדים לבין כישלונם במקצועות השונים, ולעזור להם לעלות למדרגה הבאה מבחינת הביצועים שלהם. עם זאת, כיצד ניתן להגדיר את הציפיות הללו כראוי כך שהילדים יצליחו להתעלות מעליהן אך לא יתייאשו לאורך הדרך?

למחשבה ודיון:

אילו ציפיות היו לנו מילדינו?

מה דעתכם? האם יכול להיות ציפיות גבוהות מדי?

אילו ציפיות היו להורינו מאיתנו?

למי יש ציפיות מאיתנו היום?

למה אנו מצפים מעצמנו?

למה חשוב לצפות? לקוות לטוב?