תפקידן של מסכות בחיינו

המסכה מאפשרות לאדם לעבור שינוי.

עם לבישת המסכה, אנו שומטים את זהותינו היומיומית, החברתית, המוכרת, המגבילה אותנו כל כך בחוקיה ובהרגליה ומפליגים אל מחוזות קיום שונים לחלוטין.

האם אנו עושים זאת לעיתים גם ללא מסכה פיזית? האם יש לנו בחיינו מסכות שאנו עוטים ומורידים במקומות שונים? עם אנשים שונים?

סיפור: מתוך זיקוקין דינור

בשנת 1957 נאלץ מנזר מסוים בבנגקוק להעביר את מיקומו בגלל בניית כביש מהיר. על קבוצת הנזירים הוטל להעתיק משם פסל גדול של בודהה העשוי מחֵמר. כשהמנוף החל להרים את הפסל הענק, הפסל החל להיסדק מעוצמת המשקל. הנזיר הראשי נבהל ומאחר ובינתיים גם החל לרדת גשם הוא נתן הוראה להוריד את הפסל חזרה לאדמה ולכסותו ביריעות ברזנט כדי להגן עליו מהגשם.

מאוחר יותר באותו הערב חזר הנזיר כדי לבדוק את הפסל. הוא האיר בפנס מתחת ליריעה כדי לוודא שבודהה לא נרטב וכשהפנס האיר על הסדק שנוצר הוא הבחין במשהו בוהק אליו חזרה וחשב שזה מוזר. הוא בחן את הסדק שוב מקרוב ועלה בדעתו שאולי יש משהו מתחת לחֵמר. הוא נטל פטיש ואיזמל והחל להרחיב את הסדק שבחֵמר. ככל שהסדק התרחב הברק החוזר הלך וגדל. חלפו שעות של עבודה עד שהנזיר עמד פנים אל פנים מול הבודהה מהזהב הכה מרשים.

היסטוריונים מאמינים שכמה מאות שנים לפני שהנזיר הזה עמד משתאה מול תגליתו, הצבא הבורמזי עמד לפני כיבושה של תאילנד (אז סיאם). הנזירים הסיאמים שהבינו שמדינתם עומדת בפני כיבוש החליטו לכסות את הנכס הכה יקר להם- את הבודהה מהזהב – בכיסוי הסוואה מחימר על מנת שלא ייחמד וייבזז ע"י  הפולשים הבורמזיים. מסתבר, שלרוע המזל, כל הנזירים הסיאמים שהיו בסוד העניינים נטבחו ע"י הפולשים כך שהסוד של בודהה נשאר חסוי משך מאות בשנים, עד שהתגלה באקראי ע"י הנזיר בשנת 1957 .

וכותב המספר – "בטיסתי חזרה הביתה מבנגקוק חשבתי לעצמי שהרי כולנו כמו אותו הבודהה מהחימר, מכוסים במעטה קשיח שנוצק מתוך פחדים. באיזה שהוא שלב בחיינו, בין הגילאים שנתיים עד תשע שנים, התחלנו לכסות את 'בודהה מזהב ' שלנו, את העצמי הטבעי שלנו.  וכמו הנזיר עם האיזמל והפטיש גם עלינו לגלות את המהות האמיתית שלנו מחדש."

לדיון ומחשבה:

• האם אנו אכן מכוסים בשכבות הגנה? במסכות?

• האם איבדנו את היכולת להיות פשוט אני? האם זה מגן עליי?

• מה גורם לנו להוריד את המסכה? להתגלות ולשתף אחרים? מדוע זה לעיתים כל כך מפחיד?

• בתוך כל אחד מאיתנו יש זהב טהור. וכוחות כמו לבודהה. הקהילה שואפת להוציא אותם, התגלות ולגלות כל אחד מאיתנו.

• שתפו במשהו אחד שהקהילה לא ידעה עליכם, משהו מפתיע- עשו סבב.